מוגלר אנג'ל - הבושם שהמציא קטגוריה
1992. תיירי מוגלר משחרר בושם שכל המומחים אמרו שלא יצליח. תוך 10 שנים הוא היה השני הנמכר בעולם.
1992. תיירי מוגלר, המעצב הצרפתי הפרובוקטיבי שעיצב את התלבושות של ביונסה ומדונה, מחליט להיכנס לעולם הבושם. הוא רוצה משהו שיהיה שונה לחלוטין מכל מה שיש בשוק.
הבעיה - האם להעניש את הקרניבל
מוגלר חשב על ילדים. על קרניבל. על סוכריות-על-מקל. על שוקולד וקרמל. הוא רצה ליצור בושם שמריח כמו זיכרון מתוק מהילדות. הפרפיומרים שלו אולייווייה קרסק-טיורין ו-Yves de Chiris נדהמו. "אתה לא יכול לשים שוקולד וקרמל בבושם!" הם אמרו.
הם עשו את זה בכל זאת
באנגנ'ל יש פטשולי בכבדות (חזק ומאריך), ארבע סוגי וניל, קקאו, ופרלין (אגוזים מסוכרים). הוא לא דומה לאף בושם אחר בעולם. הוא נמצא איפהשהו בין מאפה צרפתי ל-perfume.
הקטגוריה החדשה - גורמנד
לפני אנג'ל, בשמים היו נחלקים לפרחוניים, עציים, מזרחיים. אנג'ל יצר קטגוריה חדשה: גורמנד (Gourmand) - בשמים שמריחים כמו אוכל מתוק. מאז יצאו אלפי בשמים גורמנדים.
ההתנגדות
מבקרי הבושם לעגו. "ילדותי". "ידיר אנדרסטד". "לא לקהל מבוגר". בריאיון עם פרפיומר ידוע נאמר ש"אנג'ל יהיה כישלון תוך שנה".
הקהל החליט אחרת
נשים חזרו לחנויות ושאלו "מה זה הריח החדש הזה?". המכירות זינקו. תוך 5 שנים אנג'ל היה הבושם הנשי השני הנמכר בצרפת, אחרי שאנל מספר 5.
הבקבוק הכוכבי
מוגלר רצה בקבוק בצורת כוכב. עם פיצולים חדים, הוא דומה לפצצה זוהרת. הבקבוק הזה הפך לאחד המעוצבים בתעשיית הבושם. הוא עדיין נמכר באותה צורה.
Eau Sucrée, Rose, Aqua Chic
לאורך השנים מוגלר הוציאו עשרות גרסאות: אנג'ל "מים סוכרים" (יותר מתוק), אנג'ל "ורד" (יותר נשי), אנג'ל "אקווה שיק" (יותר רענן). כל אחת היה לה קהל אוהדים משלה.
אנג'ל היום
אחרי 33 שנה. עדיין נמכר בכמה מיליוני בקבוקים בשנה. עדיין בולט. עדיין יוצר תגובות חזקות - או שאוהבים אותו לחלוטין, או שמתעבים אותו.
טיפ של מומחה
אנג'ל הוא בושם "Skin Test". תרסס אותו על שורש כף היד ותחכה לפחות שעה. אם הריח אחרי שעה מצא חן בעיניך - הוא שלך. אם לא - גם 100 ריסוסים נוספים לא ישנו את העובדה.
מורשת
מבלי אנג'ל, לא היו לנו את ייסל בלאק אופיום, את לנקום לה ווי אסט בל, את ויקטור & רולף פלאוורבומב, את פאקו רבאן 1 מיליון. כל הגורמנדים העולמיים הם בני של אנג'ל. הוא הסבא הגדול של הסגנון הגורמנדי המודרני.